פרסום זה מוגש תחת:
דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות כמו גם טורים
KC. אמנות מאת קית ‘ווילסון
מאת KC קרלסון
וואו, זה היה שבוע מוזר (בערך) עבור עולם הקומיקס כששלושה אייקונים ארוכי טווח של השוק נעלמו כמעט בן לילה. אף אחת מההיעלמות שלהם לא הייתה כל כך מפתיעה – אולם ניתן לומר את שלושתם כדי לסמן את הסוף הפתגם של עידן.
דברים שנעלמו מספר 1: קוד הקומיקס
חותם קוד קומיקס
כפי שסביר להניח שראית במקום אחר סביב ‘הרשת’, גם קומיקס DC כמו גם ארצ’י קומיקס חשפו שהם כבר לא ישתמשו בקוד הקומיקס. אמנם זה נראה כמו חדשות ענקיות, כאשר הפרטים יצאו, אלה היו באמת חדשות די קטנות. DC ניצלה רק את הקוד לכנסים של ספרים (בעיקר כותרות ילדיהם), כמו גם מתברר שארצ’י הפסיק להשתמש בקוד לפני כשנה, אולם איש לא הבין אותו מאז שלט הקוד המשיך להופיע בספרים שלהם ו יש כאן סיפור גדול יותר, כזה שעד כה אינו מבוסס מבחינה טכנית (וייתכן שלעולם לא יהיה רשמית, מאז הנסיבות). הסיפור האמיתי הזה הוא שרשות קוד הקומיקס ככל הנראה מתה. מדברים על קבורת ההובלה.
[לעטיפה פנטסטית של אירועים שנערכו לאחרונה על קוד, בנוסף למבט על כמה מההיסטוריה של הקוד, אנא בדוק את המאמר הזה ב- ComicsWorthReading.com, שנכתב על ידי ג’והנה דרייפר קרלסון (אשר בה לא -אזה זהות סודית, היא גם אשתי). הקפידו לבדוק את הקישורים למידע נוסף, במיוחד זה של בוב גרינברגר עצמו של ווסטפילד, שם הוא דן בהתנהלות האישית שלו עם הקוד כמנהל מערכת ה- DC הוותיק. כמו כן, התבוננו בספקולציות המבוססות של כריסטופר בוצ’ר לגבי מה באמת קורה.]
קוד הקומיקס מת מאחר והקוד מומן לחלוטין על ידי העסק ששימש אותו, כמו גם כעת כי אף מפרסמי קומיקס לא משתמשים בו בכל סוג של יותר … ובכן … אין כסף, אין קוד. מכיוון שרשות הקוד הייתה במידה רבה סכום חלקיו (ובאופן כללי עבד בעילום שם מאחורי הקלעים), האפשרויות הן שלא יהיו סוג של סוג של הצהרה רשמית או רשמית על מותה בפועל. זה פשוט נעלם.
קצת היסטוריה, בבקשה …
ספיידרמן מדהים #96
קוד הקומיקס היה בתמיכה בחיים הרבה זמן. ההיסטוריה הנוכחית היא שהקוד בסופו של דבר לא היה רלוונטי כשמארוול הפילה אותו לחלוטין בשנת 2001, אולם כפי שהפנו היסטוריונים קומיים כמו מארק אוונייה, הקוד פונקציונלי בסופו של דבר היה אי-ישות בראשית שנות ה -70. הסיפור הגדול ביותר של הקומיקס ללא הקוד-בעיות “סמים” ידועות לשמצה של סטן לי של ספיידרמן המדהים (#96-98) בשנת 1971 (הקומיקס המיינסטרימי הראשון שהודפס ללא אישור קוד)-דרבן שינויים אדירים בקוד הקומיקס, בעיקר משקפים את זמני השינוי. כאשר השתנה הקוד, DC המשיכה אז עם סיפור התרופות שלהם “ציפורי שלג לא עפות” בפנס ידידותי לסביבה #85-86 (גם 1971). לא היה ידוע לרוב, אולם הקוד המשיך לשינוי לאורך זמן, ושוב שיקף את הסטנדרטים של שינוי, מכיוון שפרסמים רצו באופן קבוע לשחרר את ההגבלות. מכיוון שהם ברובם הוצאו את הצעת החוק … quid pro quo.
הקוד הוקם לראשונה בשנות החמישים של המאה העשרים, ועמד בפיתוי של ועדת המשנה התמימה/הסנאט על דיוני עבריינות נעורים וכן זעקה ציבורית על “הסכנות” של ספרי הקומיקס לילדים. זה היה לוח רגולציה עצמית מקודמת בצורה כלבתית שהוקמה על ידי רבות מחברות הקומיקס הבולטות יותר, כולל נשיונל (DC), בזמן/אטלס (מארוול), כמו גם ארצ’י קומיקס. ראוי לציין כי Dell, אחד הקומיקסים הגדולים המוכרים לעסקים עבור צעירים (כולל כמעט כל דיסני, חנה-ברברה, כמו גם דמויות אנימציה של MGM), מעולם לא הצטרפו לקוד, כמו גם שמעולם לא חוו אותו לא הצליחו להראות אותו.
התומכים הגדולים ביותר של הקוד בקרב מפרסמי הקומיקס נעלמו כבר זמן מה. ג’ון גולדווטר (ארצ’י קומיקס) הלך לעולמו בשנת 1999, כמו גם פול לויץ (DC קומיקס) כבר לא היה בסביבה של סמכות החל משנת 2010. לויץ נראה כמה מהשוק כמגן האחרון של הקוד, בעיקר כמסורת היסטורית ארוכת שנים. חלקם העלו השערה כי המעבר של מארוול להפחתת הקוד בשנות התשעים נועד במידה רבה לוויץ מביך בכוונה כמו גם DC, מה שהפיק פעלול יחסי ציבור כדי לגרום למארוול להראות צעיר כמו גם הירך כמו גם DC להיראות כמו דינוזאורים. במציאות, DC כבר קיצצה את השימוש בקוד שנים שקדמו לה, תחילה מאוד עם כותרות המכירות הישירות שלהם בלבד (שרבים מהם הכילו נושאים בוגרים, עם זאת, שעקפו גם דוכני עיתונים מסורתיים), כמו גם שוב מאוחר יותר עם הצגתם של קו ורטיגו, שפורסם עם תווית “קוראים בוגרים”.
סקרן לגבי הקוד
כשהתחלתי לעבוד לראשונה ב- DC (טכנית בשנת 1989, אולם בסופו של דבר לא הייתי עורך קו עד 1992), חשבתי במיוחדעל גילוי יותר על פעולותיו הפנימיות של קוד הקומיקס, מכיוון שהבנתי הרבה על ההיסטוריה שלה (לאחר שעשיתי מאמרים גדולים על כך הן למוסד גבוה והן במכללה), עם זאת, מעט מאוד על ניהולו כמו גם על פעולות פנימיות ו הייתי בתסכול גדול בתחום הזה.
באופן כללי, כאשר עורכים חדשים נשכרים או מועברים לעריכה מלאה, הם יורשים את הנתונים של העורך הקודם, במיוחד עם פרויקטים ארוכי טווח. לכן, באופן מסורתי, אחד הדברים שעורך חדש שמשתלט על עבודות קיימות צריך לעשות הוא לשבת כמו גם לבדוק את נתוני העורך היוצא. עם זאת, דבר אחד שציפיתי לגלות בנתונים היה חסר – עותק של קוד הקומיקס. רק הנחתי שלכל עורך יהיה עותק ארוך טווח של ההנחיות הנוכחיות.
לאחר שבדקתי עם בוב גרינברגר (אדון לא רשמי של “איפה שלא היה” הן בעולם DC והן במשרדי DC), גיליתי שיש מעט עותקים של קוד הקומיקס במשרדי DC. חלק מהשיחה ההיא עבר דבר כזה:
בוב: בשביל מה אתה רוצה את הקוד?
אני: אני רק רוצה לבדוק את זה. האם כולנו לא צריכים להבין מה יש בזה?
בוב: אתה מבין את ההיסטוריה של הקומיקס, נכון? אז אתה די מבין מה יש שם, נכון?
אני: כן, אבל …
בוב: אז מה לדעת? אם אתה עושה משהו לא בסדר, מישהו יודיע לך.
בזמן שערכתי עבור DC, היה לי קצת קשר עם קוד הקומיקס. הלגיון של כותרת גיבורי העל לא אושר על קוד במשך שנים. (ככל הנראה מאז ימי ה- DC “הכריכה הקשה/כיסוי הרך” הישן. בוב גרינברגר אומר לי שהגרסאות הישירות בלבד של הספרים הללו לא אושרו בקוד, אולם כאשר גרסאות ההדפסה מחדש של דוכן העיתונים פורסמו שנה לאחר מכן, הם הלכו ואז הם הלכו לקוד האישור – כמו גם היו שינויים מדי פעם, במיוחד בטיטאנים/סיפורים חדשים של Teen Titans בכל מה שקשור לסטארפייר כמו גם להפרת התפשטותה השונה.) מאוחר יותר, כאשר לגיונרים כמו גם חיל הוחלט, הם התחילו, הם התחילו, הם התחילו, באופן דומה לא אושרו על קוד (למעט הבעיות הראשונות של חיל, מסיבה כלשהי שאני לא זוכר). לא שזה משנה הרבה-אני לא מאמין שקיבלנו בשום מקום קרוב לעשות דבר שעלול להתגלגל מהקוד בספרים הקשורים ל- LSH. כולנו חשבנו לעשות סיפורים שעשויים להיבדק בכל הגילאים (לפני שהשלב הזה בסופו של דבר היה אנאתמה לאוהדי גיבורי העל העכשוויים).
קוד אדום (וכחול)
הפעם היחידה שבאמת עשיתי את קוד הקומיקס הייתה למשהו שלעולם לא הייתי מצפה להיות בעיה הקשורה לקוד. לאורך 1995-96, הצוות שיצר את קו הקומיקס של סופרמן עבד על קו עלילה ארוך בו טופלו רבות מהדמויות הסופרמן הרצופות באירועים ביזאריים (כולל הופעה מחודשת של הדמות המפוצצת לורי למרי). רבים מהאירועים נקראו “מגיפת מזל גרוע”. בשיאו של הסיפור הגיע הזמן לחשוף בדיוק את מי שעמד מאחורי כל האירועים המוזרים.
סופרמן: גיא מפלדה #56 עמוד 1
במאי 1996 (שעת תאריך הכריכה), בסופרמן: גיא מפלדה #56, הנבל שמאחורי הכל נחשף כמו – מר MXYZPTLK! מכיוון שכולנו הרגשנו מטופשים, לואיז סימונסון כמו גם ג’ון בוגדנוב החליטו שהמיקום המושלם ל”גילוי “היה במקלחת של קלארק קנט. (מעורר את חזרתו של בובי יואינג בדאלאס.) מכיוון ש- MXY היה עירום, כמו גם לא רצה למבקרים רושמים לראות את המבקרים של מר מקסיזפט … אה … “מיסטר”, בוג כיסה אותו מהורהר – עם חותם קוד הקומיקס.
איסור איסור מצחיק, חשבנו. לרוע המזל, קוד הקומיקס שאנשים לא ראו את זה ככה.
גיליתי לראשונה את הנושא כאשר בוב גרינברגר הופיע לפתע בפתח שלי (כפי שהוא היה רגיל לעשות), כמה שבועות לאחר שהכנסתי את הספר שהושלם להפקה. “אה, אתה לא מתכוון להאמין לזה …” היה קו הפתיחה המפורסם של בוב. לאחר מכן הוא המשיך להסביר לי ש- S: MOS #56 לא מתכוון לקבל אישור בקוד אלא אם כן בוצעו שינויים.
“אבל אם היינו מפסידים את חותם הקוד מיצירות האמנות, האם זה לא באמת הופך את הרישום למגונה יותר?” הייתה תשובת החכמה שלי.
“למה, כן, זה היה עושה,” ענה בוב ולא חסר פעימה. “עם זאת, זה גם אומר שלא יהיה חותם קוד על שער הספר, כמו גם שאנחנו (כלומר DC) לא יכולים להיות שזה לא יכול להתרחש בכותרת סופרמן.”
סופרמן: גיא מאמנות פלדה מעמוד 2. הבר המצונזר היה במקור קוד הקומיקס חותם
לאחר מכן התווכחו כמה דקות של ויכוחים חסרי טעם, כולל הדאגה שלי לגבי נקודת הספציפית של הקוד שאנחנו מפרים. תשובה: לא הייתה אחת – התברר כי הקוד שאנשים היו מוטרדים בעיקר שאנחנו מצחיקים את הקוד כמו גם מודאגים שאנחנו מנסים איכשהו לערער אותו. עניתי שבאמת לא נשאלנו אם אני יכול לדבר עם מישהו בקוד על זה, עם זאת נאמר לי שזו לא השיטה שהדברים נעשו. זהעד מהרה בסופו של דבר הייתה מחשבה סופית שנשכחה שאני אצטרך לאבד את חותם הקוד כדי לקבל את אישור הקוד (מה שעדיין גורם לראש שלי להסתובב). וויזי כמו גם בוג היו לא יאומנים כמו שהייתי בנסיבות, כמו גם למרבה המזל (אך באי -רצון) הצהירו בסדר לשינוי. כפי שאתה יכול לראות, הקוד הוחלף בחיפזון על ידי באנר מצונזר לפרסום. נו טוב.
זה לא היה עד הרבה יותר מאוחר, שזכרתי בחשבון את הכיסוי הזה:
סנסציוני She-Hulk #40
אותו איסור איסור (סליחה ג’ון!). פורסם ארבע שנים לפני סיפור סופרמן. שימו לב לחותם קוד הקומיקס בפינה השמאלית העליונה, ליד מספר הבעיה. בשורה התחתונה, אז לא רק שקוד הקומיקס היה לעתים קרובות חסר השלכות, הוא גם לא היה עקבי בטירוף.
הקוד: הרתעה נפשית?
היה לי דבר אחד אחר שקשור לקומיקס שקשור לקומיקס שהתרחש ב- DC, אם כי הקוד עצמו לא היה חלק מהסיפור. בתחילת הקריירה העריכה שלי ב- DC, יוצר בולט בסגנון אינדי פנה אליי בנוגע להקים את המטפס לסדרה רציפה. הייתי די נרגש מהסיכוי הזה, כפי שאומץ היוצר כבר ידוע ברבים בפרויקטים המוזרים שלו מבחינה אטמוספרית.
התחלתי לסלול את השיטה לסדרה הפוטנציאלית על ידי כך ש”הרג “של המטפס” בדפי Eclipso, ספר שערכתי כרגע. היוצר המוצהר כמו גם דיברתי כמו גם על התפקיד לזמן מה (נטול חלקית כשהייתי קדחתני עם אפס שעה), אולם התפקיד נפרש בסופו של דבר. גיליתי שהבורא לא נוח-למרות ההנאה המקדימה לגבי העבודה במגבלותיו בפעם הראשונה-עבודה על עבודה שהולכת להיות מאושרת על קוד קומיקס. התברר שככל שהוא האמין בזה, הרעיונות שהוא רצה לבדוק הן לדמות והן לסדרה היו ככל הנראה בעיה תחת הקוד. למרות העידוד שלי, הוא לא יכול היה לראות בכך אווירת עבודה נוחה, במיוחד שמגיעה ממשרות אישיות במיוחד עם חופש כמעט כללי. באי -רצון, שנינו התרחקנו מהשיפוץ המטפס.
כל זה התרחש מיקום בתחילת שנות התשעים, בדיוק כשקו הוורטיגו התבסס כמו גם בכל פעם שבה רוב העבודה “בוגרת” נדחפה בכיוון זה. מיינסטרים של DC הוחזק לעבודה קומית מסורתית יותר של גיבורי העל. מכיוון שהמטפס נתפס כדמות DC, המעבר אותו לוורטיגו היה בעייתי (וכנראה שלא רצוי מנקודת המבט של DC באותה עת). תוך מספר שנים בלבד הדברים יהיו שונים מאוד. (עם זאת, כמו גם תזמון לקוי בצד, אני מעכב את שמו של יוצר זה מכיוון שזה היה, אחרי הכל, פרויקט שלא הוקם, לא כזה שקיים בקורות החיים שלו. אבל, בן אדם, זה היה כך היה כך מגניב…)
דברים שנעלמו מספר 2: מגזין הקוסם
אַשָׁף
הרבה אנשים נראו מופתעים מהכיבוי המהיר של מגזין הקוסם, אולם ניתן לסכם את התגובה שלי על ידי הנושא של הדוא”ל ששלחתי לבני זוגי ג’והנה (שסיפק סקירה מצוינת של פעילויות הקוסם האחרונות באתר comicsworthreading.com) היום בו נשבר החדשות: הנעל השנייה צנחה.
במשך השנים האחרונות הקוסם עוסק בעסקים לצאת מעסקים, לפחות מבחינת המגזינים שלהם כמו גם אתר האינטרנט, ששניהם לא סדרו מאז שאני זוכר. האמנתי שהמגזין כבר נעלם, מכיוון שרבות מחנויות הקומיקס האזוריות שכבר הפסקתי להביא אותו למתלים. בכנות, הפסקתי אפילו להאמין בזה עד שרשת חנויות מכולת חדשה נפתחה בעיר, כמו גם – LO כמו גם הנה – היה אשף במתלה המגזינים שלהם. אז כן, אם הייתי רוצה, אני עלול להשיג את הקוסם החדש באותו זמן בדיוק הייתי מחדש כיסים חמים כמו גם ספגטיוס! (שיש לו חומר סיבים גבוה יותר כמו גם חומרים מזינים יותר בהשוואה לקוסם. כמו כן, ספגטיוס הוביל את השיטה בבניית גופים חזקים, ואילו הקוסם פשוט היה קיבוע לא בריא עם חלקי גוף. כמו גם בזכות ג’ים גפיגן, אנו מבינים כעת גם כיסים חמים הם שיטה יותר מהנה יותר ממה שהיה הקוסם אי פעם.)
הקוסם מבטיח להיות נוכחות מוגברת באינטרנט, אם כי רבים כבר הסבירו שהם כבר שנים קלות מאחורי כלי חדשות אחרים באינטרנט כמו משאבי קומיקס או Newsarama. אז יש להם הרבה תפיסה כמו כן.
גם לעסק יש את מערך המוסכמות ההולך וגדל שלהם, שאני מציע אם זה מופע הקומיקס היחיד באזור שלך. אם הרעיון שלך של מופע נהדר עומד ב- L
